גזר דין בתיק ת"פ 30346-09-11

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 333 בצירוף סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

2.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם יחד עם הנאשם 1 ושותף נוסף בשם סאלם אלאטרש (להלן: "סאלם"), הגיעו לתחנת דלק "אלונית"
 שליד היישוב לקיה, ירדו מרכבם וניגשו לרכבו של ג'ראח אלנבארי (להלן: "המתלונן"), אשר היה במקום. הנאשם דקר את המתלונן באשכים ובירכו הפנימית, באמצעות חפץ חד שאחז בידו, ובמקביל, הכו סאלם והנאשם את המתלונן באמצעות מוטות ברזל. המתלונן נפל על הרצפה... סאלם אמר לאחרים "יש להם מצלמות" ואמר למתלונן "שטינקר של המשטרה". סאלם נכנס לרכבו של המתלונן ועזב באמצעותו את המקום, והנאשם יחד עם האחר, עזב אף הוא את המקום.

3.         טיעוני ב"כ המאשימה

            נטען, כי מדובר בתקיפה חמורה ביותר, שבוצעה על רקע שאיננו ברור. לא מדובר באירוע ספונטני, אלא בתקיפה מתוכננת מראש, על רקע סכסוך קודם. הנאשם וסאלם אף הצטיידו מראש במוטות ברזל ובחפץ חד. המתלונן לא סיכן את הנאשם והאחרים בשום שלב, והם תקפו אותו מיד לאחר שיצאו מהרכב.

            עוד נטען, כי התקיפה בוצעה בצוותא חדא, על ידי שלושת השותפים למעשה. הנאשם הוא זה שדקר בפועל את המתלונן וגרם לו לפצע באורך כ-4 ס"מ בבסיס שק האשכים עם דימום והמטומה גדולה שבעקבותיה נזקק המתלונן לניתוח שכלל חתכים באיבר מינו.

            באשר לתסקיר נטען, כי שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית, וזאת לאחר שהתרשם, כי הנאשם ממוקד יותר בהטלת אחריות על אחרים, מצמצם ומטשטש את מעורבותו במעשה, מתקשה לגלות חמלה ואמפטיה כלפי מי שנפגע ממנו, מתקשה להציב לעצמו גבולות פנימיים וחיצוניים.

            עוד עמד ב"כ המאשימה על פסיקת בתי המשפט המחמירה בעבירות אלימות, תוך שימוש נרחב בנשק קר ועל כן נדרש מאבק נחרץ בתופעה זו, גם בדמות השתת עונשים מחמירים וחמורים על מבצע עבירות אלימות בנסיבות חמורות כבענייננו.

            לאור האמור לעיל, עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך ומרתיע, חמור יותר מעונש המאסר שהושת על שני שותפיו, וכן עונש מאסר על תנאי ופיצויים למתלונן (ב"כ המאשימה הפנה לאסופה של פסיקה התומכת בגישתו).

4.         טיעוני ב"כ הנאשם

            ב"כ הנאשם מנגד, עתר שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם ולהסתפק בתקופת מעצרו ולחילופין להשית עונש מתון מהעונש שהושת על שותפיו (סאלם נידון לשלוש שנות מאסר, אברהים נידון לעשרים ושמונה חודשי מאסר), וזאת בהתחשב בתיקון כתב האישום, הודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי, גילו הצעיר - בן 20, לעומת השותפים שניהם בני 24          ו - 26, עברו הנקי.

            עוד לשיטת הסנגור, יש לאבחן את עניינו של הנאשם לקולא מהאחרים, בשים לב, כי לנאשם לא היה סכסוך קודם על המתלונן, לא היה שותף לתכנון, לא הצטייד מראש בסכין אלא הבחין בחפץ חד באמצעותו פגע במתלונן.

            עוד עמד ב"כ הנאשם על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות. הנאשם נמנה למשפחה נורמטיבית, סיים 10 שנות לימוד, עזב את ספסל הלימודים על רקע רצונו לסייע בפרנסת המשפחה, מרבית אחיו שירתו בצבא.

            עוד עתר הסנגור לתת משקל בנסיבות לקולא לעובדה שאביו של הנאשם ערך סולחה עם משפחת המתלונן, ולעניין זה הפנה הסנגור המלומד לפסיקה הרלוונטית וכן הוצג מסמך הסכם הסולחה שנערך ונחתם ביום 05.10.2011.

            עוד במסגרת הראיות לעונש מטעם ההגנה, הפנה הסנגור לדברי אביו של הנאשם שהעיד על משפחתו כמשפחה נורמטיבית, וכן על עריכת הסולחה עם משפחת המתלונן. עוד הפנה לדברי בן השבט המשרת בצה"ל - חוסיין אלאטרש, בדרגת רס"ן, שתיאר את הנאשם כאדם חיובי ואף בכוונתו בעתיד לסייע לו להתגייס לצה"ל כמו שאר צעירי בני השבט.

            הסנגור המלומד הפנה לאסופה של פסיקה המצדדת בענישה מתונה בנסיבות יותר חמורות - ת"פ 40040/08 מחוזי תל-אביב, 8353/07 מחוזי באר-שבע, 8284/08 מחוזי באר-שבע, 0076/08 מחוזי נצרת, ע"פ 7126/04 (ענישה בין 7 חודשים ל-12 חודשי מאסר).

5.         דבר הנאשם

            "אני מצטער על מה שעשיתי. אני  מבקש סליחה. שלחתי את אבא שלי למשפחת המתלונן שיעשה סולחה ולבקש ממנו סליחה. אני בחור צעיר ולא רוצה שתחילת החיים שלי יהיו בבית סוהר."

6.         תסקיר שירות המבחן